ימי חופשה, הבראה ומחלה

ימי חופשה

כל עובד זכאי לחופשה - גם עובד העובד על בסיס שכר שעתי, או יומי, או במשרה חלקית זכאי לקבלת חופשה שנתית בתשלום.
כך למשל, אף עוזרות בית, מטפלות ומלצרים, זכאים לחופשה שנתית.
 בסיס לזכאות לחופשה שנתית הינו חוק חופשה שנתית, התשי"א-1951 ואולם, במקומות עבודה רבים מוסדר נושא החופשה השנתית במסגרת הסכמים או הסדרים קיבוציים או הסכמי העסקה אישיים, במסגרתם ניתן לקבוע כי עובד יהיה זכאי לימי חופשה נוספים מדי שנה, מעבר לקבוע בחוק.

עובד שעובד שבוע עבודה מלא (6 ימים בשבוע) זכאי לימי חופשה שנתיים כמפורט להלן:

בעד כל אחת מ- 4 השנים הראשונות זכאי ל- 12 ימי חופשה בשנה
בעד השנה החמישית זכאי ל- 14 ימי חופשה בשנה
בעד השנה השביעית זכאי ל- 18 ימי חופשה בשנה
בעד השנה השמינית זכאי ל- 19 ימי חופשה בשנה
בעד השנה התשיעית זכאי ל- 20 ימי חופשה בשנה
בעד השנה העשירית זכאי ל- 21 ימי חופשה בשנה
בעד השנה האחת עשר זכאי ל- 22 ימי חופשה בשנה
בעד השנה השתיים עשרה זכאי ל- 23 ימי חופשה בשנה
בעד השנה השלוש עשרה זכאי ל- 24 ימי חופשה בשנה
חשוב לציין, כי החוק קובע מספר גדול יותר של ימי חופשה אשר כוללים בתוכם גם ימי מנוחה וכי המפורט לעיל מתייחס לימי חופשה נטו.
 
החוק אינו מגדיר זכאות שונה לעובד שעובד שבוע עבודה מקוצר (5 ימים בשבוע), אך הפסיקה קבעה במספר מקרים כי עובד שמועסק שבוע עבודה מקוצר זכאי לימי חופשה כמפורט להלן:
בעד השנה הראשונה עד הרביעית זכאי ל- 10 ימי חופשה בשנה
בעד השנה חמישית זכאי ל- 12 ימי חופשה בשנה
בעד השנה השישית זכאי ל- 14 ימי חופשה בשנה
בעד השנה השביעית זכאי ל- 15 ימי חופשה בשנה
בעד השנה השמינית זכאי ל- 16 ימי חופשה בשנה
בעד השנה התשיעית זכאי ל- 17 ימי חופשה בשנה
בעד השנה העשירית זכאי ל- 18 ימי חופשה בשנה
בעד השנה האחת עשר זכאי ל- 19 ימי חופשה בשנה
בעד השנה השתיים עשרה ואילך זכאי ל- 20 ימי חופשה בשנה

דמי הבראה

הזכאות לדמי הבראה נקבעה בצו הרחבה החל על המשק כולו ולכן מי שהשלים שנת עבודה מלאה (12 חודשים) זכאי לתשלום דמי הבראה כאשר הזכאות לדמי הבראה משתנה בהתאם לוותק (בין 7 ל- 10 ימים).
דמי הבראה משתלמים בדך כלל בחודשי הקיץ (יוני-יולי).
חשוב לציין, כי מבחינה חוקית ניתן לקבוע כי דמי ההבראה ישולמו כחלק אינטגרלי מהשכר החודשי של העובד ובלבד שרכיב זה יפורט בפני עצמו בתלוש השכר.
 
מספר ימי ההבראה שעובד בסקטור הפרטי זכאי הנו כדלקמן:
לאחר השלמת השנה הראשונה זכאי העובד לקבל 5 ימי הבראה בשנה
 בשנה השנייה והשלישית זכאי העובד לקבל 6 ימי הבראה בשנה
בשנה הרביעית עד עשירית זכאי העובד לקבל 7 ימי הבראה בשנה
בשנים האחד עשרה עד החמש עשרה זכאי העובד לקבל 8 ימי הבראה בשנה
בשנים השישה עשר עד התשעה עשר זכאי העובד לקבל 9 ימי הבראה בשנה
בשנה העשרים ואילך זכאי העובד לקבל 10 ימי הבראה בשנה
 
במקרה בו עובד צבר רק חלק מהשנה וסיים את עבודתו - יש לחשב את זכאות העובד לדמי הבראה בהתאם למספר חודשי עבודתו באופן יחסי.
במקרה בו העובד הועסק במשרה חלקית יש לחשב את זכאותו לפי חלקיות משרתו.

מאחר ושעות העבודה של עובד שעתי משתנה מדי חודש לחודש הרי שיש לעשות ממוצע שנתי באופן הבא:
 מספר שעות העבודה במהלך שנת העבודה האחרונה בחלוקת 52 שבועות יתן את אחוזי המשרה של העובד. אחוז המשרה הנ"ל במכפלת מספר ימי ההבראה המגיעים לו כמפורט לעיל ובמכפלת שווי יום הבראה יתן את הממוצע השנתי

ימי מחלה

זכאי לדמי מחלה עובד אשר נעדר מן העבודה "עקב אי כשרו הזמני או הקבוע של העובד לבצע עבודתו, הנובע, על פי ממצאים רפואיים, ממצב בריאות לקוי".
הוראת החוק הינה רחבה וכוללת היעדרות מהעבודה גם עקב אובדן כושר עבודה אשר הינו תוצאה של מעשה רשלני של ידי העובד.חלה על העובד חובת מסירת הודעה בדבר היעדרות עקב המחלה למעסיק וזאת תוך שלושה ימים מהיום הראשון להיעדרות, בנוסף אף צריך להודיע מה היא התקופה המשוערת שבה לא יהיה העובד מסוגל לעבודה(ההודעה תימסר על-ידי העובד או נציג מטעמו, ובתנאי שהמעביד הביא לידיעת העובד את חובתו לקיום הוראות אלו).

שיעור תשלום בעד ימי המחלה של העובד:
 
יום ההיעדרות שיעור הזכאות
יום ההיעדרות הראשון לא מגיע כל תשלום
יום ההיעדרות השני 50 % מן השכר הרגיל
יום ההיעדרות השלישי 50 % מן השכר הרגיל
יום ההיעדרות הרביעי ואילך 100 % מן השכר הרגיל
 
 


 
© כל הזכויות שמורות לקזר שירותי ייעוץ